TRV
יְשַׁעְיָהוּ ג׳:א׳-ט״ו
א׳
¶ כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃
ב׳
גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃
ג׳
שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃
ד׳
ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃
ה׳
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃
ו׳
כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃
ז׳
ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃
ח׳
כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃
ט׳
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃
י׳
אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃
י״א
אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃
י״ב
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃
י״ג
נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃
י״ד
יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃
ט״ו
מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃
Settings