יְשַׁעְיָהוּ י״א:א׳-י׳

א׳

¶ ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃

ב׳

ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃

ג׳

והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח׃

ד׳

ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃

ה׳

והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃

ו׳

וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם׃

ז׳

ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן׃

ח׳

ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה׃

ט׳

לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים׃

י׳

והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד׃