עֶזְרָא ד׳:י״ט-כ״ב

י״ט

ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה׃

כ׳

ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון׃

כ״א

כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם׃

כ״ב

וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין׃