חרב ה׳ השלופה

יְחֶזְקֵאל כ״א:ח׳-י״ז

ח׳

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ט׳

בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃

י׳

למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃

י״א

ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃

י״ב

זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

י״ג

כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

י״ד

ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

ט״ו

למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

ט״ז

התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃

י״ז

וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃