יְחֶזְקֵאל כ״א:א׳-ז׳
א׳
¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
ב׳
בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃
ג׳
ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃
ד׳
יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃
ה׳
וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃
ו׳
ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃
ז׳
והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃
Settings