- English
- King James KJV
- Complete Jewish CJB
- World English WEBM
- Berean Standard BSB
- American Standard ASV
- Geneva GNV
- Young's Literal YLT
- Douay-Rheims DRC
- International
- Shqip ALB
- العربية SVD
- বাংলা BN-IRV
- မြန်မာ Judson
- 简体文 CUV-S
- 繁體中文 CUV-T
- Čeština BKR
- Nederlands STVE
- Français LSG
- Deutsch SCH
- Ελληνικά Vamvas
- ગુજરાતી GU-IRV
- Hausa HCB
- עברית Hebrew
- हिन्दी HCV
- Magyar KAROLI
- Bahasa Indonesia INDO-TB
- Italiano Diodati
- 日本語 Kougo
- 한국어 Korean
- മലയാളം MAL
- मराठी MRCV
- Norsk DNB
- فارسی OPV
- Polski BG
- Português Almeida
- Română Cornilescu
- Русский Synodal
- Español RVG
- Kiswahili Neno
- Svenska SV1917
- Tagalog TAG-ADB
- தமிழ் TCV
- తెలుగు TSA
- ภาษาไทย THAI-KJV
- Українська Ohienko
- Tiếng Việt CADMAN
- Yorùbá YCB
וַיִּקְרָאכ״ב
Listen to this chapter
0:00
0:00
טהרת הכוהנים וטיפול בקודשים
א׳
¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃
ב׳
דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
ג׳
אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
ד׳
איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
ה׳
או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
ו׳
נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
ז׳
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
ח׳
נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
ט׳
ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
מי רשאי לאכול מן הקודשים
י׳
וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
י״א
וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
י״ב
ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
י״ג
ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
י״ד
ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
ט״ו
ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
ט״ז
והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
דרישות לקרבנות כשרים
י״ז
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
י״ח
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
י״ט
לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
כ׳
כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
כ״א
ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
כ״ב
עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
כ״ג
ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
כ״ד
ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
כ״ה
ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
דינים נוספים בענייני הקרבנות
כ״ו
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
כ״ז
שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
כ״ח
ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
כ״ט
וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
ל׳
ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
הקריאה לשמור את מצוות ה׳
ל״א
ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
ל״ב
ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
ל״ג
המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
Use ← → arrow keys to navigate
Settings
Reading Style
Typeface
Font Size px
Reading Width chars
Options
Study Note