יִרְמְיָהוּמ״ז

א׳

¶ אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה׃

ב׳

כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ׃

ג׳

מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים׃

ד׳

על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור׃

ה׳

באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי׃

ו׳

הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃

ז׳

איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃

Use ← → arrow keys to navigate