Skip to content

יִרְמְיָהוּ מ״ז

נבואה על הפלשתים א׳–ה׳

א׳
אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה׃
ב׳
כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ׃
ג׳
מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים׃
ד׳
על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור׃
ה׳
באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי׃

המשפט האלוהי שאין להשיבו ו׳–ז׳

ו׳
הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃
ז׳
איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל