יְשַׁעְיָהוּנ׳

אלוהים משיב לתלונת ישראל

א׳

¶ כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם׃

ב׳

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃

ג׳

אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃

ד׳

אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃

ה׳

אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃

ו׳

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃

ז׳

ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש׃

ח׳

קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי׃

ט׳

הן אדני יהוה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם׃

י׳

מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו׃

י״א

הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון׃

Use ← → arrow keys to navigate