דָּנִיֵּאלי״ב

הצרה הגדולה והתחייה

א׳

¶ ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר׃

ב׳

ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃

ג׳

והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃

ד׳

ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃

ה׳

וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר׃

ו׳

ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות׃

ז׳

ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה׃

ח׳

ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃

ט׳

ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃

י׳

יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃

י״א

ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃

י״ב

אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה׃

י״ג

ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃

Use ← → arrow keys to navigate