זְכַרְיָה ב׳:א׳-ה׳

א׳

¶ ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃

ב׳

ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃

ג׳

והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃

ד׳

ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃

ה׳

ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃