תְהִלִּים נ״ז:א׳-ו׳

א׳

¶ למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃

ב׳

אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃

ג׳

ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃

ד׳

נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃

ה׳

רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃

ו׳

רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃