מִשְׁלֵי ו׳:א׳-ה׳

א׳

¶ בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

ב׳

נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

ג׳

עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

ד׳

אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

ה׳

הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃