ה׳ קורא למשה

וַיִּקְרָא א׳:א׳-ב׳

ה׳ קורא למשה

א׳

¶ ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃

ב׳

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם׃

קרא פרק מלא א׳

ראו גם

היכן עוד הכתוב אומר זאת

שְׁמֹות י״ט:ג׳
ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃
מפסוק א׳
שְׁמֹות כ״ה:כ״ב
ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃
מפסוק א׳
וַיִּקְרָא כ״ב:י״ח
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
מפסוק ב׳
וַיִּקְרָא כ״ב:י״ט
לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
מפסוק ב׳
שְׁמֹות כ״ט:מ״ב
עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃
מפסוק א׳
שְׁמֹות מ׳:ל״ד
ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן׃
מפסוק א׳
שְׁמֹות מ׳:ל״ה
ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן׃
מפסוק א׳
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים י״ב:ו׳
ויש לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם נבואה תהי כפי מדת האמונה׃
מפסוק ב׳
שְׁמֹות כ״ד:א׳
¶ ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק׃
מפסוק א׳
שְׁמֹות כ״ד:ב׳
ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו׃
מפסוק א׳
שְׁמֹות כ״ד:י״ב
ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃
מפסוק א׳
שְׁמֹות ל״ג:ז׳
ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃
מפסוק א׳

ה׳ קורא למשה

ה׳ קורא למשה

בקטע זה

ראו גם

שְׁמֹות י״ט:ג׳

שְׁמֹות כ״ה:כ״ב

וַיִּקְרָא כ״ב:י״ח

וַיִּקְרָא כ״ב:י״ט

שְׁמֹות כ״ט:מ״ב

שְׁמֹות מ׳:ל״ד

שְׁמֹות מ׳:ל״ה

אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים י״ב:ו׳

שְׁמֹות כ״ד:א׳

שְׁמֹות כ״ד:ב׳

שְׁמֹות כ״ד:י״ב

שְׁמֹות ל״ג:ז׳

Reading Style

Typeface

Font Size 19px

Options