שֹׁפְטִים ט׳:ב׳

מציג את פסוק ב׳ עם ההקשר הסובב.

אבימלך מבקש למלוך בשכם

א׳

¶ וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר׃

ב׳

דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני׃

ג׳

וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃

ד׳

ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃

ה׳

ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא׃

פירוש על הקטע כולו, לא על פסוק בודד

היכן עוד הכתוב אומר זאת

בְּרֵאשִׁית כ״ט:י״ד
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃
מפסוק ב׳
שֹׁפְטִים ח׳:ל׳
ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו׃
מפסוק ב׳
1 דִּבְרֵי הַיָּמִים י״א:א׳
¶ ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר הנה עצמך ובשרך אנחנו׃
מפסוק ב׳
אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים ב׳:י״ד
ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃
מפסוק ב׳
2 שְׁמוּאֵל י״ט:י״ג
ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב׃
מפסוק ב׳
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים ה׳:ל׳
כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃
מפסוק ב׳