אִיּוֹב ט״ו:א׳-י״ג
א׳
¶ ויען אליפז התימני ויאמר׃
ב׳
החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃
ג׳
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃
ד׳
אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃
ה׳
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃
ו׳
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃
ז׳
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃
ח׳
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃
ט׳
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃
י׳
גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃
י״א
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃
י״ב
מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃
י״ג
כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל