נוסו מבבל! עת הנקמה

יִרְמְיָהוּ נ״א:ו׳-י״ד

ו׳

נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

ז׳

כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃

ח׳

פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃

ט׳

רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃

י׳

הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃

י״א

הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃

י״ב

אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃

י״ג

שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃

י״ד

נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃