יִרְמְיָהוּ נ״א:א׳-ה׳

א׳

¶ כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃

ב׳

ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃

ג׳

אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃

ד׳

ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃

ה׳

כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃