וידוי העם ותפילתו

יִרְמְיָהוּ ג׳:י״ט-כ״ה

י״ט

ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובו׃

כ׳

אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה׃

כ״א

קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם׃

כ״ב

שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃

כ״ג

אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃

כ״ד

והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם׃

כ״ה

נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃