יְשַׁעְיָהוּ ה׳:כ״ה-ל׳

כ״ה

על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

כ״ו

ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃

כ״ז

אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃

כ״ח

אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃

כ״ט

שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃

ל׳

וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל