יְשַׁעְיָהוּ ט״ו:א׳-ו׳
א׳
¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃
ב׳
עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃
ג׳
בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃
ד׳
ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃
ה׳
לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃
ו׳
כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל