הוֹשֵׁעַ י״א:א׳-ח׳

א׳

¶ כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃

ב׳

קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃

ג׳

ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃

ד׳

בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃

ה׳

לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃

ו׳

וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

ז׳

ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃

ח׳

איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃