לחם הרעב והטומאה

יְחֶזְקֵאל ד׳:ט׳-ט״ו

ט׳

ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו׃

י׳

ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו׃

י״א

ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה׃

י״ב

ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃

י״ג

ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃

י״ד

ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול׃

ט״ו

ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם׃