יְחֶזְקֵאל כ״א:ו׳-ז׳

ו׳

ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

ז׳

והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃