עָמוֹס ו׳:ח׳-י״ד

ח׳

נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃

ט׳

והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃

י׳

ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃

י״א

כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃

י״ב

הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃

י״ג

השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃

י״ד

כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃