TRV
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים כ״ז:ל״ב-מ״ד
ל״ב
ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול׃
ל״ג
והבקר טרם יאור ופולוס מבקש מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה׃
ל״ד
על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה׃
ל״ה
הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחס ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל׃
ל״ו
ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה׃
ל״ז
ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש׃
ל״ח
ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים׃
ל״ט
הבקר אור ולא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו׃
מ׳
ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף׃
מ״א
ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃
מ״ב
ותהי עצת אנשי הצבא להמית את האסירים פן ישחה איש מהם וימלט׃
מ״ג
ושר המאה חפץ להציל את פולוס וינא את עצתם ויאמר מי ידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על קרשים ואלה על שברי האניה׃
מ״ד
ויהי כן וימלטו כלם אל היבשה׃
Settings