Skip to content
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים כ״ז:כ״ז-ל״ח

מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים כ״ז:כ״ז-ל״ח

כ״ז
ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי קרבה להם יבשת׃
כ״ח
ויורידו את האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויוסיפו להוריד את האנך וימצאו קומות חמש עשרה׃
כ״ט
וייראו פן יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל אחורי האניה ארבעה עוגינים אל הים ויכספו לאור היום׃
ל׳
והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה׃
ל״א
ויאמר פולוס אל שר המאה ואל אנשי הצבא לאמר אם אלה לא ישבו אתנו באניה לא תוכלו אתם להושע׃
ל״ב
ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול׃
ל״ג
והבקר טרם יאור ופולוס מבקש מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה׃
ל״ד
על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה׃
ל״ה
הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחס ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל׃
ל״ו
ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה׃
ל״ז
ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש׃
ל״ח
ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים׃
Settings

Reading Style

Typeface

Font Size 19px

Options