מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ב׳:א׳-ז׳

א׳

¶ וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃

ב׳

ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃

ג׳

ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃

ד׳

וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃

ה׳

ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃

ו׳

ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃

ז׳

וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃