TRV
2 שְׁמוּאֵל י״ד:א׳-י״א
א׳
¶ וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום׃
ב׳
וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת׃
ג׳
ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃
ד׳
ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃
ה׳
ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃
ו׳
ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃
ז׳
והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃
ח׳
ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃
ט׳
ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃
י׳
ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃
י״א
ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃
Settings