זְכַרְיָהה׳

חזון המגילה המעופפת

א׳

¶ ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה׃

ב׳

ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה׃

ג׳

ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה׃

ד׳

הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו׃

ה׳

ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת׃

ו׳

ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ׃

ז׳

והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה׃

ח׳

ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העפרת אל פיה׃

ט׳

ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים׃

י׳

ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה׃

י״א

ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה׃

Use ← → arrow keys to navigate