אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִיםא׳

הבן נעלה מן המלאכים

א׳

¶ האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃

ב׳

אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃

ג׳

והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃

ד׳

ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃

ה׳

כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃

ו׳

ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃

ז׳

הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

ח׳

אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃

ט׳

אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

י׳

ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

י״א

המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃

י״ב

כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

י״ג

ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

י״ד

הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃

Use ← → arrow keys to navigate