זְכַרְיָה י״ב:ט׳-י״א

ט׳

והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם׃

י׳

ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור׃

י״א

ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל