אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים ו׳:א׳-י״ב

א׳

¶ אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃

ב׳

חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃

ג׳

או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃

ד׳

לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃

ה׳

כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃

ו׳

באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃

ז׳

כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃

ח׳

והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃

ט׳

באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃

י׳

כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃

י״א

וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃

י״ב

אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל