אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים ט״ו:א׳-ד׳
א׳
¶ ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃
ב׳
כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃
ג׳
כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃
ד׳
כי כל אשר נכתב מלפנים ללמדנו נכתב למען תהיה לנו תקוה בסבלנות ובתנחומות הכתובים׃