תְהִלִּים ע״ח:ל״ג-מ״ג

ל״ג

ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

ל״ד

אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

ל״ה

ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

ל״ו

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

ל״ז

ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

ל״ח

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

ל״ט

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

מ׳

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

מ״א

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

מ״ב

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

מ״ג

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃