תְהִלִּים ט״ז:א׳-ד׳

א׳

¶ מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך׃

ב׳

אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך׃

ג׳

לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם׃

ד׳

ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי׃