תְהִלִּים ק״ו:ז׳-כ״ג
ז׳
אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
ח׳
ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃
ט׳
ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃
י׳
ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃
י״א
ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃
י״ב
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃
י״ג
מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃
י״ד
ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
ט״ו
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
ט״ז
ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
י״ז
תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
י״ח
ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
י״ט
יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
כ׳
וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃
כ״א
שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃
כ״ב
נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃
כ״ג
ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל