תְהִלִּים ק״ב:א׳-ז׳

א׳

¶ תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

ב׳

אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

ג׳

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

ד׳

הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

ה׳

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

ו׳

דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

ז׳

שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃