בְּמִדְבַּר כ״ד:א׳-ט׳
א׳
¶ וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃
ב׳
וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃
ג׳
וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
ד׳
נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
ה׳
מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃
ו׳
כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
ז׳
יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃
ח׳
אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃
ט׳
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
Settings