בְּמִדְבַּר ט״ו:כ״ז-ל״א

כ״ז

ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

כ״ח

וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

כ״ט

האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

ל׳

והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

ל״א

כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃