בְּמִדְבַּר י״ד:ג׳-ד׳

ג׳

ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃

ד׳

ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃