נקמת ציון ונפילת בבל

יִרְמְיָהוּ נ״א:ל״ד-מ״ד

ל״ד

אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃

ל״ה

חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃

ל״ו

לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃

ל״ז

והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃

ל״ח

יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃

ל״ט

בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃

מ׳

אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃

מ״א

איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

מ״ב

עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃

מ״ג

היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃

מ״ד

ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃