יִרְמְיָהוּ מ״ח:ז׳-י״ג

ז׳

כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃

ח׳

ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

ט׳

תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

י׳

ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

י״א

שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃

י״ב

לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

י״ג

ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃