קינת ירמיהו ותחינת העם האחרונה

יִרְמְיָהוּ י״ד:י״ז-כ״ב

י״ז

ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃

י״ח

אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו׃

י״ט

המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃

כ׳

ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃

כ״א

אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו׃

כ״ב

היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃