יִרְמְיָהוּ י׳:י״א-ט״ז

י״א

כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃

י״ב

עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

י״ג

לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃

י״ד

נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

ט״ו

הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

ט״ז

לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃