יְשַׁעְיָהוּ ט׳:ט״ו-כ״א

ט״ו

זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב׃

ט״ז

ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃

י״ז

על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

י״ח

כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃

י״ט

בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃

כ׳

ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃

כ״א

מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃