יְשַׁעְיָהוּ כ״ד:א׳-ט׳

א׳

¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃

ב׳

והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃

ג׳

הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

ד׳

אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃

ה׳

והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃

ו׳

על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

ז׳

אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

ח׳

שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃

ט׳

בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל