יְשַׁעְיָהוּ ט״ז:א׳-ה׳

א׳

¶ שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון׃

ב׳

והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃

ג׳

הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי׃

ד׳

יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ׃

ה׳

והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃