יְשַׁעְיָהוּ א׳:ב׳-ו׳

ב׳

שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

ג׳

ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃

ד׳

הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

ה׳

על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

ו׳

מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃