הוֹשֵׁעַ ד׳:ו׳-ח׳

ו׳

נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃

ז׳

כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃

ח׳

חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃