הוֹשֵׁעַ ד׳:ט״ו-י״ט

ט״ו

אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

ט״ז

כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

י״ז

חבור עצבים אפרים הנח לו׃

י״ח

סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃

י״ט

צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃